פירוש על שמואל א 19:4

וידבר יהונתן בדוד, רצה לומר שהתחיל הדבור בגנאי, למשל התחיל לאמר, כי דוד הוא איש מפקיר את חייו ומחרף נפשו למות בחנם שזה אין ראוי לאיש ישר, ודבר זה היה טוב אל שאול אביו רצה לומר שהוטב בעיניו, ואחר שפתח בגנות סבב הדבר ויאמר אליו אם כן אל יחטא המלך בעבדו בדוד, אחר שהוא איש מסכן נפשו בעבורך תמיד, הגם שזה דבר רע מצד עצמו למסור את עצמו לסכנות והוא חטא נגד עצמו על כל פנים לא חטא לך ובהפך מעשיו טוב לך מאד, כזאת וכזאת יעשה למסור נפשו כאחד המופקרים וזה טוב לך ולא יגיע לך מזה נזק אך תועלת:

בדוד טוב. בעבור דוד דבר טוב, ללמד עליו זכות:

אל יחטא המלך בעבדו בדוד. אפשר שאמר כן לומר בעבדו הגם שאינו דוד כי הוא עבד נאמן בתכלית בדוד שהוא ת"ח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא וה' עמו על דרך שדרשו רז"ל על פסוק ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה: